יום ראשון, 10 בנובמבר 2019

דובדבנים

את השנדלייר האדומה שלנו במטבח
אני מאוד אוהבת.


לפני המון שנים
קישטתי כל אהיל קטן שלה
בפרחי פלסטיק לבנים.

זה עשה אותה קצת אחרת,
יותר פרועה ומצחיקה.

(תמונה מלפני 15 שנה)



אבל בשבועות אחרונים,
גיליתי עלים קטנים וירוקים
מפוזרים על כל השולחן.

הם פשוט התחילו לדהות להתפורר
אחרי כל השנים...


ובדיוק השבוע ביקרתי עם טלי בשוק הכרמל.
ליד הבורקס הקבוע 
 גיליתי חנות פרחי פלסטיק.

מיד התחלתי בחיפוש 
פרחים חדשים 
ואז טלי אמרה,
"גם הדובדבנים נורא יפים"
ובזה הסתיים החיפוש.


קניתי את כל הדובדבנים בחנות
והדבקתי אותם עם דבק חם
לאהילים.


התחדשנו!


אני ממש אוהבת
מה דעתכם?


שיהיה שבוע טוב לכולנו!


יום רביעי, 30 באוקטובר 2019

סתיו במיין

אחרי 4 שעות נסיעה מניו המפשייר,
הגענו לבר הרבור (Bar Harbor) במיין,
העיירה שצמודה לפארק אכדיה.

לאורך הכבישים באזור
פזורים מקומות קטנים
שבהם מגישים לובסטרים בשלל צורות
(המאכל הלאומי של מיין).




אנחנו שכרנו ביקתה
מחוץ לבר הרבור,
(היה לנו קצת צפוף שם...)

(תמונה מהרחפן,
הבקתה האמצעית שלנו)




בקתה מתוקה להפליא,


עם נוף לים
(הסירה של השכנים).


הפארק הלאומי אכדיה
הוא פארק קטן ויפיפה,


שכרגע נמצא
בשלכת אדומה ומשגעת.


מוקדם בבוקר טיפסנו לתצפית
(כדי לא להתקע בפקקים
בתור לסולמות...)




ולמעלה פגשנו אגם


שעדיין היה מכוסה
בערפל בוקר.


סוף היום מנוחה,


בשלל מקומות בבקתה
(בכל זאת הערנו אותה מוקדם...)


עד שתטפס בסולם
למיטה בעליית הגג.


ושוב בוקר טוב
לעוד יום של טיולים באזור...


היה חופש נפלא
(רק רזי היה חסר...)

וכנראה בהשראת הטיול
כבר הספקתי לרקום
רקמה סתווית...


ואוטוטו הסופ"ש...

יום ראשון, 27 באוקטובר 2019

סתיו בניו המפשייר

חזרנו משבועיים טיול סתיו
באזור ניו אינגלנד.

נחתנו בבוסטון,
(מינוס מזוודה אחת שנעלמה בדרך...)
אספנו את אור שהגיעה מלוס אנג'לס
(והיתה מוכנה לטייל עם ההורים שלה שבועיים!...)
והתחלנו לנסוע לכיוון ניו המפשייר
בתקווה לראות סתיו צבעוני.

זה התחיל עם עץ אדום אחד
 בצד הדרך,


המשיך בכתום וצהוב
לאורך כבישים צדדיים


ועצירה ראשונה ליד אגמון קטנטן,
שפגשנו לצד הדרך
 (וכמעט פיספסנו כי לא היה איפה לעצור...)


עוד עצירת חובה
 לצילום "בחוף שלנו".

כל פעם שטיילנו בניו המפשייר
רז ויוגב הצטלמו
באותה הנקודה באגם הזה.

הפעם הראשונה היתה ב-1999
כשרז היה בן שנתיים וקצת.
אז הם האכילו ברווזים.


פעם שניה ב-2006,


שלישית ב-2014


ועכשיו רק את החוף הסתווי
כי הוא בצבא...


טיפסנו לתצפית על האזור
כדי לראות את הצבעים של העצים.


(וכן מביך, אבל למעלה בתצפית
 תפסו אתנו מסתכלות על סרטונים בטלפון
ופחות על הנוף...)






עוד הר, עוד טיפוס,
עוד תצפית מרהיבה.


נכון שכבר טיילנו פה בסתיו
ותמיד התפעלנו מהצבעים של העלים,
אבל אני חושבת שהפעם
 הגענו ממש לשיא העונה.
הנוף היה פשוט מרהיב.


בין הטיולים והטיפוסים
גם הספקנו לעשות
 שלוש מכונות כביסה
בארבעה ימים שהיינו בבקתה...
(ככה זה כשחסרה מזוודה...)

שקיעה אחרונה מהמרפסת בניו המפשייר,
מחר ממשיכים לסתיו במיין.




יום ראשון, 29 בספטמבר 2019

חג שמח ושנה טובה!!!


כל שנה אני אופה 
מתנות קטנות למשפחה וחברים,
ומחלקת אותן בערב החג.


הפעם חיפשתי מתכון חדש לעוגת דבש
ומצאתי את עוגת דבש וגזר

(לפני שנתיים הכנתי את הבראוניס שוקולד דבש
החלומיים שלה - והם היו הצלחה מסחררת!)

אני נורא אוהבת עוגות דבש
ומתה על עוגות גזר דחוסות.
בקיצור, 
ברגע שראיתי את המתכון 
ידעתי שיש לי מנצח.

מה שלא היה לי 
זה רעיון איך לעטוף אותן
לאריזת מתנה...


החלטתי לרקום
 על פרפרים קטנים מאוריגמי
(כי משהו יותר גדול לרקום
לא בא בחשבון בגלל הדלקת ביד...)


כשהפרפרים היו מוכנים 
חשבתי שיהיה נחמד לצרף להם 
עלים שגזרתי מנייר ירוק


וחותמת שנה טובה
בגואש ורוד.


ואז כבר הכל התחבר לי,
כל תבנית נעטפה בנייר לבן,
עליו פס נייר קרפ ורוד,
חוטים שקושרים הכל...


והמתנות מוכנות!


שתהיה לכולנו שנה טובה!
חג שמח!
הרבה שמחה ואהבה!!!

יום חמישי, 19 בספטמבר 2019

שנות טובות רקומות

לקראת ראש השנה
קיבלתי הזמנה גדולה 
לכרטיסי ברכה רקומים.


ובתחילת השבוע
סיימתי לרקום את כולם.


חייבת לציין שעל כל כרטיס 
רקומים גם שמות
המקבל והשולח
(שאותם אני לא יכולה לפרסם)


ובזכות דנה ישראלי,
והמנוי למגזין הדיגיטלי שלה,
למדתי איך למחוק את השמות הרקומים
מהתמונות!
(מאוד גאה בעצמי)





ולסיום רק נשאר 
 לרקום מעטפות תואמות
לשנות טובות.


הכל מוכן!


ועכשיו אני בהפסקת רקמה
עד שתעבור הדלקת ביד...
(זה קורה כשיש הרבה עבודה...)

סופ"ש נעים לכולנו!