טוסקנה אחרון חביב

זהו,
מקבץ תמונות אחרון

בטוסקנה מאוד אוהבים אריות

(ובכלל ראשים..)

בתור מקשי דלתות.

כרגיל,לא יכולתי

להתעלם מהביובים...

המדונות,
(כמובן)

בכמה גלידריות באזור

נמצאים השרפרפים האלו

(שהם חלום חיי)

ולצערי הם לא למכירה (וניסיתי!)

עצוב.

ולסיום, 

לכבוד ראש השנה,

תיבות דואר.

ועכשיו נתחיל
להתארגן לחג...

יצאנו לטייל

להסתובב בטוסקנה זה כמו

להיות בתוך סרט איטלקי,

שדות החמניות, הברושים,

הכרמים.

המדונה בכל מקום,

גם על עץ באמצע הדרך.

גם בתוך הכפרים נראה שהזמן נעצר 

באמצע הסרט,

שירים איטלקיים ברקע, 

נשים מבוגרות

מדברות אחת עם השניה דרך החלונות

(או צועקות למטה, לרחוב..)

תרנגולות מסתובבות

(והשכנה בחלוק מגרשת את 

היונים עם מטאטא זרדים)

ומסביב, כל כפר מוקף

בנוף מדהים.

מספיק לא?

מחר פוסט אחרון.

שבת שלום!

בוקר-טוב טוסקנה

בוקר טוב טוסקנה!
פתחנו את החלון

וגילינו שהתעוררנו לבוקר 

שימשי ויפה.

הגננית הביאה לנו 

סל ירקות מהגינה של בעלה
(יש כאן איזו סתירה..)

קצת תמונות

מתוך הבית

(חסכתי לכם את 

השולחן ביליארד...)

מסתבר שביום ראשון בבוקר 

יש שוק פשפשים במרכז הכפר.

רכשתי מפות ומפיות רקומות בעבודת יד

(מהסלסלה של "2 מפיות ב-1 יורו")

מחר נצא לטייל...

טוסקנה

עזבנו את רומא בשבת בבוקר

ואחרי טיולים, רחיצה באגם וכו',

הגענו לטוסקנה, לבית.

שכרנו בית בכפר Sarteano

שנמצא על גבול טוסקנה ואומבריה.

שדרת עצי זית מובילה מהשער 

 לטרסה שעליה בנוי הבית.

וטרסה מתחת לבית,

הבריכה,

והכל מול נוף עוצר נשימה.

ערב יורד על טוסקנה

(ועל משפחת ברק)

המשך מחר.

אז איך עבר היום הראשון בבי"ס?

רומא

אז ככה,
רומא היא ממש לא היעד האולטימטיבי לאוגוסט,
חם ולח כמו בת"א אבל בגלל שנחתנו בה
החלטנו לשוטט בה כמה ימים
לפני שנמשיך לטוסקנה.

גרנו בדירה ממש במרכז העיר

כך שלכל מקום הלכנו ברגל.

הגלידות,
אוי הגלידות...

 הדרך הכי כיפית לסייר ברומא,

על סגווי!

לקחנו סיור משפחתי עם ניר "מרומאחרת",

3 שעות כיפיות ומאוד מעניינות בעברית,

תענוג!
(מומלץ ביותר)

סוף היום,
שוקולטה וטרמיסו בלינדט,
מי צריך יותר מזה?

לילה טוב רומא,
מחר ממשיכים לטוסקנה

בהצלחה לכל התלמידים!
(וההורים)

חזרנו מאיטליה

לפני שבוע וחצי נחתנו ברומא.

בילינו בעיר שלושה ימים

לפני שהמשכנו לחופש בטוסקנה.

אני מעלה כמה תמונות מרומא

ומחר אספר יותר

כי אני גמורה מעייפות..

התמרורים...

המקשים על הדלתות

המדונה והתינוק
בכל פינת רחוב

זהו בינתיים.

נמשיך מחר.

המבורגר, צו גיוס, תובנות חדשות ויום הפוך

פתחתי את תיבת הדואר ושם זה היה.

לרגע חשבתי שזה עוד ברושור לקייטנת גלישה,

אבל לא, אחרי כמה שניות הבנתי על מה אני מסתכלת

(למרות הלוגו ה"הו כה מגניב"...)

מה זה אמור להביע?

 "איזה כיף, מתגייסים לצבא"?

"עושים פה חיים"?

"באנו לכייפת"?

רע.

אחרי כמה שעות של לחץ, דיונים משפחתיים וצחוקים (עלי כמובן..) 

חזרתי לנשום רגיל

 ואז שמעתי מהסלון:

אור: "איזה מזל שאני מספר 2"

אני: "למה"?

אור: "כי כל דבר שקורה לרז זה פעם ראשונה בשבילכם,

ואתם נורא נלחצים ודואגים.

איתי זה כבר לא יהיה חדש,

איתי הכל רגוע"...

ילדתי החכמה.

ואני? אני הייתי חייבת המבורגר אחרי כל הלחץ הזה..

בהמשך השבוע, 

הדס ואני עשינו "יום הפוך" בהפתעה לבנות:

הכנו מעטפות עם כתב סתרים,

ובשמונה בערב בקניון רננים

 נתנו להן מעטפה ראשונה

שלקחה אותן לבאולינג ומשם לרחצה לילית בבריכה

ובאחת בלילה אכלנו ארוחת בוקר בבנדיקט.

היה לילה נהדר,

הבנות נורא התלהבו (גם מלפענח את הכתב סתרים)

נרדמו בשתיים וחצי בלילה וקמו למחרת בצהריים.

פשוט מצויין!

נרגעתי (לבינתיים..)

המשך חופש נעים!