יום רביעי, 30 באוקטובר 2019

סתיו במיין

אחרי 4 שעות נסיעה מניו המפשייר,
הגענו לבר הרבור (Bar Harbor) במיין,
העיירה שצמודה לפארק אכדיה.

לאורך הכבישים באזור
פזורים מקומות קטנים
שבהם מגישים לובסטרים בשלל צורות
(המאכל הלאומי של מיין).




אנחנו שכרנו ביקתה
מחוץ לבר הרבור,
(היה לנו קצת צפוף שם...)

(תמונה מהרחפן,
הבקתה האמצעית שלנו)




בקתה מתוקה להפליא,


עם נוף לים
(הסירה של השכנים).


הפארק הלאומי אכדיה
הוא פארק קטן ויפיפה,


שכרגע נמצא
בשלכת אדומה ומשגעת.


מוקדם בבוקר טיפסנו לתצפית
(כדי לא להתקע בפקקים
בתור לסולמות...)




ולמעלה פגשנו אגם


שעדיין היה מכוסה
בערפל בוקר.


סוף היום מנוחה,


בשלל מקומות בבקתה
(בכל זאת הערנו אותה מוקדם...)


עד שתטפס בסולם
למיטה בעליית הגג.


ושוב בוקר טוב
לעוד יום של טיולים באזור...


היה חופש נפלא
(רק רזי היה חסר...)

וכנראה בהשראת הטיול
כבר הספקתי לרקום
רקמה סתווית...


ואוטוטו הסופ"ש...

יום ראשון, 27 באוקטובר 2019

סתיו בניו המפשייר

חזרנו משבועיים טיול סתיו
באזור ניו אינגלנד.

נחתנו בבוסטון,
(מינוס מזוודה אחת שנעלמה בדרך...)
אספנו את אור שהגיעה מלוס אנג'לס
(והיתה מוכנה לטייל עם ההורים שלה שבועיים!...)
והתחלנו לנסוע לכיוון ניו המפשייר
בתקווה לראות סתיו צבעוני.

זה התחיל עם עץ אדום אחד
 בצד הדרך,


המשיך בכתום וצהוב
לאורך כבישים צדדיים


ועצירה ראשונה ליד אגמון קטנטן,
שפגשנו לצד הדרך
 (וכמעט פיספסנו כי לא היה איפה לעצור...)


עוד עצירת חובה
 לצילום "בחוף שלנו".

כל פעם שטיילנו בניו המפשייר
רז ויוגב הצטלמו
באותה הנקודה באגם הזה.

הפעם הראשונה היתה ב-1999
כשרז היה בן שנתיים וקצת.
אז הם האכילו ברווזים.


פעם שניה ב-2006,


שלישית ב-2014


ועכשיו רק את החוף הסתווי
כי הוא בצבא...


טיפסנו לתצפית על האזור
כדי לראות את הצבעים של העצים.


(וכן מביך, אבל למעלה בתצפית
 תפסו אתנו מסתכלות על סרטונים בטלפון
ופחות על הנוף...)






עוד הר, עוד טיפוס,
עוד תצפית מרהיבה.


נכון שכבר טיילנו פה בסתיו
ותמיד התפעלנו מהצבעים של העלים,
אבל אני חושבת שהפעם
 הגענו ממש לשיא העונה.
הנוף היה פשוט מרהיב.


בין הטיולים והטיפוסים
גם הספקנו לעשות
 שלוש מכונות כביסה
בארבעה ימים שהיינו בבקתה...
(ככה זה כשחסרה מזוודה...)

שקיעה אחרונה מהמרפסת בניו המפשייר,
מחר ממשיכים לסתיו במיין.