חזרתי משבוע בשוויץ.
קפצנו לחופש קטנטן,
במזג אוויר סתווי ומושלם
בכפר גרינדלוואלד (Grindelwald).
קפצנו לחופש קטנטן,
במזג אוויר סתווי ומושלם
בכפר גרינדלוואלד (Grindelwald).
שכרנו בבית ממש במרכז הכפר,
לכל מקום הלכנו ברגל,
והאוטו לא זז שבוע.
(צילום מהסלון להרים)
ביום הראשון
מתרגלים לצלצול הפעמונים של הפרות...
הן מסתובבות בכל מקום,
עם פעמונים ענקיים,
והצלצולים לא נגמרים (בערב הכל משתתק)
מבטיחה לכם שמהיום השני כבר לא שומעים אותם.
הטיול הראשון שעשינו
היה לאגמים שעל הר פירסט (First)
כבר שאלו אותי אם זו גלויה,
אז לא,
זה צילום עם רחפן
(והתמונות שלו באמת מדהימות)
היה לאגמים שעל הר פירסט (First)
כבר שאלו אותי אם זו גלויה,
אז לא,
זה צילום עם רחפן
(והתמונות שלו באמת מדהימות)
(וזו ההוכחה,
אנחנו על הספסל,
יוגב מתפעל אותו ואני מסתכלת...)
המסעדות בכפר לא עשו לי את זה
(לאכול פונדו נראה לי נורא...)
אז כל ערב בישלנו בבית.
(עם הקינוח לא היתה בעיה,
ביום הראשון הצטיידתי ברגוסות בסופר המקומי...)
אחרי יומיים של טיולים בהרים
היו לי התכווצויות שרירים ברגליים
וכבר לא הייתי כשירה להליכות.
(אפשר למלא מים לשתיה
בנחלים או פה)
בנחלים או פה)
יום אחרון,
התחלנו לחזור לכיוון ציריך,
(בית קפה נחמד באינטרלקן)
השוקולטה הכי שווה בציריך
בקונדיטוריית שובר (Conditorei Schober)
בקונדיטוריית שובר (Conditorei Schober)