יום ראשון, 19 בינואר 2020

לבבות אוריגמי רקומים

בדצמבר קיבלתי הזמנה 
מאמא ובן, 
לרקום כרטיסי ברכה,
עבור הצוות החינוכי 
בבית הספר,
לכבוד יום הערכה למורה.

החלטתי להכין כרטיסי ברכה
עם לבבות אוריגמי רקומים.


קיפלתי ניירות לצורת לב,
פתחתי את הקיפולים
ולפיהם חוררתי את הדוגמה לרקמה.


רקמתי על כל נייר


וקיפלתי שוב ללב.


כשסיימתי לרקום 
את כולם


הדבקתי אותם על 
כרטיסי הברכה


והכנתי להם גם מעטפות תואמות
עם לבבות אוריגמי קטנטנים.


להראות הערכה זה חשוב!
שבוע חמים ונעים שיהיה לנו!!!

יום ראשון, 5 בינואר 2020

כרטיס ברכה קווה קווה רקום

לשמחתי 
(כי אני מאוד אוהבת לרקום אותם)
משחק הקווה קווה
הפך לאחד מכרטיסי הברכה
האהובים לילדים
(וגם לבחורה אחת שחגגה 34)

השלב הראשון בעבודה 
הוא קיפול הנייר לקווה קווה.

השלב השני,
לפתוח את הנייר,
ולפי סימני הקיפול
לצייר ולחורר עליו את הדוגמה
לרקמה.



בסוף עבודת הרקמה
הנייר נראה כך.

(באמצע אני משאירה מקום לכתוב 
את הברכה)


מקפלים,


ואפשר להתחיל לשחק


ולגלות מה כתבו בפנים.


וכל ברכת קווה קווה
ארוזה בקופסה רקומה
(במקום מעטפה)


שיהיה לכולנו
שבוע נעים,
חמים ויבש!

יום ראשון, 22 בדצמבר 2019

חנוכיות DIY - קלות, מהירות ומאירות!


בחנוכה, לפני שלוש שנים
פירסמתי בבלוג
"אתגר חנוכה",

כל יום בחג הכנתי חנוכיה שונה,
אבל כל שמונה החנוכיות נעשו
מאותו חומר - חמרן
(שהוא נייר אלומיניום)

החמרן קל וכיפי לעבודה,
לא מצריך כלים מיוחדים
והוא זול 
(נמכר בגלילים בחנויות יצירה).

אז אם בא לכם להכין
חנוכיות מדליקות וקלות במיוחד,
אתם מוזמנים!

 לחצו על הלינק של כל חנוכיה
ותגיעו להדרכה.



חנוכיית עיר האורות




חנוכיית אורות ועלים


חנוכיה עץ של אור


חנוכיית אורות ביער


חנוכיית אורות מדורה


ואחרונה חביבה
חנוכיית ערסלי אור


בהצלחה!
וחג שמח!!!

יום חמישי, 19 בדצמבר 2019

פאזל חנוכיה

מי מנחש מה בקופסה?

רמז: זה קשור לחנוכה


האמת שהכל התחיל 
מהחנוכיות שהכנתי לפני שנתיים.
הן היו חנוכיות בהשראה מקסיקנית
(אחרי שחזרתי מביקור בקנקון)


אני נורא אוהבת אותן
ורציתי גם השנה להכין משהו בסגנון.
קישקשתי על הדף רעיון


ובגלל שהצורה חזרה על עצמה
חשבתי שבמקום לעשות חנוכיה אחת גדולה,
 אפשר להכין כל פרח/עלה בנפרד
 ולהרכיב מהם איזו חנוכיה שרוצים,
בקיצור -
חנוכיה שהיא פאזל!

הכנתי שבלונות מבריסטול
(רשמתי על כל אחת
כמה פעמים לחתוך אותה מהחימר)


שוב השתמשתי בחימר Do & Dry.
רידדתי אתו עם מערוך,


הנחתי עליו את השבלונה
וחתכתי סביבה בעזרת סכין יפנית.


את העיגול באמצע 
עשיתי עם חותכן עוגיות קטן.




בכל עיגול הטבעתי נר
כדי ליצור בתי נרות לחנוכיה.


ואחרי שכל החלקים התייבשו 
שייפתי אותם בעדינות עם נייר שיוף.


אחרון חביב,
לצבוע את כל החלקים
(אני צבעתי עם צבעי גואש
וטוש שחור)


ועכשיו אפשר
להרכיב את הפאזל!


וכמובן שכל יום 
אפשר ליצור ממנו 
חנוכיה שונה!


חג שמח!!!


(והיא גם נשמרת מעולה לשנה הבאה...)


יום שלישי, 17 בדצמבר 2019

סוף הוא תמיד התחלה...

היום הוא סופה של תקופה
והתחלה חדשה.
ואני?
אני מחזיקה אצבעות 
ושומרת על אופטימיות.

 ממערכת החינוך נפרדנו כבר בסוף יוני
(מי כמוכם יודע על האופוריה שלי...)
כשאור סיימה י"ב.
וכמעט באותו הרגע,
היא עלתה על המטוס הראשון
ללוס אנג'לס,
לרקוד עד הגיוס.


(ואם היא חשבה שבכזו קלות
היא תיתנתק מאמא שלה,
היא טעתה כמובן...
פעמיים הצלחתי להגיע לארה"ב
לראות מה שלומה...)


פגשתי ילדה שמחה
 שרוקדת כל יום, מבלה בים,
נופלת מהרגליים מרוב עייפות
ומאושרת בטירוף.


לצערה הרב,
עברו חמישה חודשים 
והגיוס התקרב...

הכנו את הבית לחזרה,
להקל עליה את ההתאקלמות
ולרענן לה את העברית...


(בכל זאת חמישה חודשים 
דיברה עברית רק בטלפון...)




והיא חזרה!


קודם לדברים החשובים


ואח"כ להתארגן לגיוס.

ביקשתי ממנה,
 שגם אם אין לה זמן לדבר בטירונות
(או מעדיפה לדבר עם החברים בלוס אנג'לס...),
לשלוח לי כל יום אימוג'י שאדע מה מצבה.

היא הכינה לי את זה:
(יש לי הרגשה שאת המעצבן אני אקבל הכי הרבה)


והבוקר הפקדנו אותה בבקו"ם.


ואני?
אני שוב לבד בבית,
בחושך עם דאימונד...

יום ראשון, 10 בנובמבר 2019

דובדבנים

את השנדלייר האדומה שלנו במטבח
אני מאוד אוהבת.


לפני המון שנים
קישטתי כל אהיל קטן שלה
בפרחי פלסטיק לבנים.

זה עשה אותה קצת אחרת,
יותר פרועה ומצחיקה.

(תמונה מלפני 15 שנה)



אבל בשבועות אחרונים,
גיליתי עלים קטנים וירוקים
מפוזרים על כל השולחן.

הם פשוט התחילו לדהות להתפורר
אחרי כל השנים...


ובדיוק השבוע ביקרתי עם טלי בשוק הכרמל.
ליד הבורקס הקבוע 
 גיליתי חנות פרחי פלסטיק.

מיד התחלתי בחיפוש 
פרחים חדשים 
ואז טלי אמרה,
"גם הדובדבנים נורא יפים"
ובזה הסתיים החיפוש.


קניתי את כל הדובדבנים בחנות
והדבקתי אותם עם דבק חם
לאהילים.


התחדשנו!


אני ממש אוהבת
מה דעתכם?


שיהיה שבוע טוב לכולנו!


יום רביעי, 30 באוקטובר 2019

סתיו במיין

אחרי 4 שעות נסיעה מניו המפשייר,
הגענו לבר הרבור (Bar Harbor) במיין,
העיירה שצמודה לפארק אכדיה.

לאורך הכבישים באזור
פזורים מקומות קטנים
שבהם מגישים לובסטרים בשלל צורות
(המאכל הלאומי של מיין).




אנחנו שכרנו ביקתה
מחוץ לבר הרבור,
(היה לנו קצת צפוף שם...)

(תמונה מהרחפן,
הבקתה האמצעית שלנו)




בקתה מתוקה להפליא,


עם נוף לים
(הסירה של השכנים).


הפארק הלאומי אכדיה
הוא פארק קטן ויפיפה,


שכרגע נמצא
בשלכת אדומה ומשגעת.


מוקדם בבוקר טיפסנו לתצפית
(כדי לא להתקע בפקקים
בתור לסולמות...)




ולמעלה פגשנו אגם


שעדיין היה מכוסה
בערפל בוקר.


סוף היום מנוחה,


בשלל מקומות בבקתה
(בכל זאת הערנו אותה מוקדם...)


עד שתטפס בסולם
למיטה בעליית הגג.


ושוב בוקר טוב
לעוד יום של טיולים באזור...


היה חופש נפלא
(רק רזי היה חסר...)

וכנראה בהשראת הטיול
כבר הספקתי לרקום
רקמה סתווית...


ואוטוטו הסופ"ש...