עוד יגיע היום
שבו אפרסם את יומן הקורונה שלי
(חלקו רשום בפתקים ורובו בתוך הראש שלי)
את כל הדברים שעשיתי, למדתי וגם מצאתי...
הדבר הראשון שעשינו,
ברגע שנסגרנו בבית,
היה סידור המחסן.
בין כל הארגזים
מצאתי את עבודת הגמר שלי מסוף י"ב
(או ליתר דיוק משנת 1986!)
למדתי ברמות חפר בקיבוץ מעברות.
בכיתה י"ב נתנו לנו את האופציה
לעשות עבודת גמר,
באיזה נושא שנבחר,
והיא הוסיפה לנו נקודות לתעודת הבגרות.
בחרתי לעשות עבודה על רקמת עמים.
המנחה שלי היתה ניצה עמירם מקיבוץ העוגן.
אני לא זוכרת את שמה של הבוחנת שלי
רק שהיתה מחיפה
(זוכרת שנסחבתי ברגל עם תיק רקמות גדול ועמוס בעליות של חיפה)
והיתה מאוד קפדנית
(לפי ההערות שכתובות בתוך העבודה...)
העבודה התחלקה לשניים,
עבודה מעשית - לרקום את כל הדוגמאות.
ועבודה עיונית - מחקר על כל סוג רקמה.
לעבודה קראו "חיפוש אחר תכי רקמה".
בתוך תיק גדול וירוק
מצאתי שלל דוגמאות והסברים
על תכי רקמה שכבר שכחתי שידעתי...
(מזל שליד כל רקמה יש הסבר...)
רקמת אינקה פרואנית,
רקמת אז'ור
רקמת שישה הודית עם מראות
רקמה לבנה
רקמת ארדנגר נורווגית
תיק ומראה ברקמה בדואית
לסיכום העבודה רקמתי רקמה אחת גדולה
(1 מטר על 50 ס"מ)
שכללה חלק מהרקמות שחקרתי בעבודה.
(וכמובן העבודה העיונית שהודפסה במכונת כתיבה...)
(מודה שזכרתי את עבודת הגמר
אבל לא את הרקמה הגדולה הזו)
ופתאום קלטתי שכל זה היה לפני 34 שנים!
איך עובר הזמן כשנהנים אה?...
שבוע טוב שיהיה!
