כבר כתבתי שהקיץ הזה אני בעיקר לבד,
אז הכנתי לי רשימה של מקומות/תערוכות/סרטים וכו'
שאני רוצה לראות.
ומה יוצא מזה בסוף...כלום.
אבל הכלום הזה הוא מסיבות טובות,
אני נורא עסוקה:
ברקמה
בלוחות השנה
(וגם כבר חושבת על ראש השנה...)
ומסתבר שגם
(יכול להיות שבעיקר?)
עסוקה ב...לאכול
עברתי על התמונות בטלפון
וגיליתי שצילמתי (כמעט) רק אוכל (שאכלתי!)
זה התחיל עם טל,
ביום כיף בשוק מחנה יהודה,
עם ריזוטו מעולה במחניודה
(דווקא אותו לא צילמתי)
המשיך בקפיצה קצרה
לאורלנדו ולוס אנג'לס
(שהסתבכה לטיסה מתישה במיוחד,
ותודה לסופות הברקים בניו יורק)
אבל ביומיים וחצי בLA פגשנו את אור!
(לה בעיקר לא היה זמן בשבילנו,
אבל ראינו ילדה מאושרת בטירוף)
יום אחד הסתובבנו בסנטה מוניקה,
גילינו שוק איכרים שהתפרס על כמה רחובות,
חנות אנתרפולוג'י
עם סיילים שווים
(יש לי מערוך חדש!)
וחנות גלידה שווה ביותר.
ביום השני הגענו במקרה
למרכז קניות The Grove,
(שבדיוק התכונן להקרנת הבכורה של מאמא מיה)
למרכז צמוד שוק איכרים שווה ביותר!
השוק מורכב מחנויות ודוכנים קבועים של אוכל מקומי מצויין.
אנחנו התמקדנו באמפנדות ענקיות ומעולות.
ובוקר אחד אפילו זכינו
לארוחת בוקר עם אור,
במסעדה השכונתית.
את חצי היום שנשאר
עד לטיסה חזרה הביתה,
העברנו לאורך הים,
על כביש מספר 1
עם ארוחת צהריים חלומית,
קלאם צ'אודר בלחם
וקראב קייק (קציצות סרטן)
עם צ'יפס בטטה.
חזרתי לארץ להמון אריזות ומשלוחים
של לוחות שנה
(תודה! תודה! תודה!)
והשולחן במטבח הפך לבית אריזה לתפארת
(עם עוזר ג'ינג'י קפדן במיוחד)
וכדי שחלילה לא אגיע לחרפת רעב,
קפצתי עם הדס לשוק הכרמל
לבורקס תורכי...
ובינתיים,
אור הודיעה שיותר מידי כיף לה
אז היא נשארת לעוד חודש בלוס אנג'לס...
אז אני בבית,
בלי הסעות! בלי כביסות! בלי בישולים!
מהבוקר עד הערב רוקמת.
חופש גדול כבר אמרנו?
