בשבילי 2014 היתה שנה מלאה
בגילויים, נסיונות, תובנות והתחלות חדשות.
התובנה הכי משמעותית היתה האהבה שלי לרקמה.
מאז שאני זוכרת את עצמי אני רוקמת,
זה תמיד היה בצד, תחביב כזה, עוד פעילות יצירתית לשעות הפנאי.
אבל אז השתתפתי בכנס של איריס פוגל בן חמו
והאסימון נפל,
אפשר, מותר וכדאי לעסוק במה שאנחנו הכי אוהבים,
קיבלתי את האומץ להגיד את זה בקול רם -
אני רוקמת על נייר
ואני נורא אוהבת את זה!
ובעקבות הרקמות התחילו גם הסדנאות.
בזכות טל חביב-משיח, שדחפה ועודדה, גיליתי עולם שלם,
המון נשים יצירתיות ומוכשרות
שלומדות, מלמדות, נפגשות ונהנות,
פשוט כיף גדול.
השנה גם השתתפתי בפרויקט
כל חודש אני מכינה משלוח משמח למישהי,
ואני נורא נהנית מזה.
העבודה שהכי אהבתי השנה
סדרת תמונות שלה ושל אבא שלנו
ממלחמת ששת הימים.
והיתה גם
המלחמה הנוראה בקיץ.
ולפני כמה חודשים
פתחתי את החנות שלי,
במרמלדה.
וקבלת הפנים שזכיתי לה
היתה מפרגנת ומרגשת
וחיזקה את התובנה ואת הדרך.
ועם עיסוקי היומיום ושעות הרקמה הרבות
הבנתי משהו נוסף לגבי,
יש לי את הקצב שלי,
אני לא מהרצים ולא מהרודפים
אני לא מספיקה הכל,
אני מפספסת חלק מהדברים,
אני מפספסת חלק מהדברים,
וזה בסדר.
אני משקיעה המון במה שחשוב לי,
אני מציירת הרבה ומוחקת המון
רוקמת המון ופורמת הרבה
אבל בסוף שלמה ואוהבת את התוצאה,
והכי חשוב,
נהנית מכל רגע.
(וכבר יש אתגרים חדשים
ל-2015...)
ואתם, הקוראים, המגיבים והמפרגנים,
זה ממש לא מובן מאליו
ואני אסירת תודה לכם!
שתיהיה לנו 2015
יצירתית, שמחה
ורגועה (עד כמה שניתן כאן...)