יום שני, 28 בספטמבר 2015

גרפיטי ונמרים במיאמי...

בראש השנה
נולד לנו אחיין חדש במיאמי - אריאל.
אז ארזנו מזוודות 
ונסענו למפגש משפחתי גדול ושמח
בעיר יפה, חמה ומהבילה...



מאוד לא נעים להסתובב בחום, בלחות ומבול שפתאום מתחיל משום מקום...
אחד המקומות היחידים שביליתי בחוץ היה בשכונת Wynwood
אזור תעשיה שהפך למתחם ענק של אומנות,


גלריות, מסעדות, בתי קפה, חנויות,
והכל מכוסה בגרפיטי של אומנים שיוצרים שם.



(גם השלטים יצירתיים)




בכל האזור,
כל הקירות מכוסים בציורים













וצריך להסתכל לכל הכיוונים,
גם למטה


כי גם המדרכות מצויירות




















אפרופו נמרים




עוד מקום שבילינו בו בחוץ הוא
גן חיות פרטי שמטפל ומגדל חיות שהגיעו אליו מכל מיני מקומות
כמו חוות באפריקה שגידלו חיות כמטרות לציידים,
מפשיטות משטרה על בתים של אנשים שגידלו חיות "אקזוטיות"
ומגני חיות אחרים.
אחת החויות היא "שעת ליטוף",
אנחנו שיחקנו עם גור נמרים בן חודש
(שאני מודה שתמיד היה חלום חיי)


אבל בסיכומו של דבר,
עם כל הטיפול וההשקעה
אנחנו לא אוהבים לראות חיות בכלובים.
(כנראה שסיור בגן חיות זה לא בשבילנו...)


ואין כמו לחזור הביתה
 לדאימונד!


חג סוכות שמח!



יום חמישי, 10 בספטמבר 2015

דובשניות לראש-השנה

השנה הכל קרה יחד,


גם קיבלתי במתנה 
שקיות מלאות כפתורים לבנים


וגם אור ביקשה 
שנאפה דובשניות.


אז אפינו המון דובשניות 
(אבל לא ציפינו בזיגוג סוכר כי נורא טעימות ככה)

רקמתי כפתורים על בריסטול
לאריזות מתנה,


ניקינו קופסאות שימורים
והדבקנו סביבן את הבריסטולים 
בספריי דבק.


מילינו שקיות צלופן בדובשניות
וקשרנו בסרט.

סיימנו!
(ועכשיו הולכת לארוז מזוודות...)


שתהיה לכם שנה טובה ורגועה,
שנה שמחה ויצירתית,
הרבה בריאות
ואהבה!

שנה-טובה!

יום שני, 7 בספטמבר 2015

רעיונות לראש השנה

כרגיל לפני ראש השנה,
אני מעלה רעיונות לחג
 שהכנו בשנים קודמות וזכו להצלחה:



שהצטרפו לעוגיות


אלה בכלל משבועות
אבל יתאימו בול 
לעוגות דבש


בקופסאות אומגה 3...


במעטפות מנייר פרגמט


ולעוד רעיונות 
לברכות קלות וכיפיות לילדים
כנסו לפה

(אור מדגימה הכנת שנה-טובה
לפני 4 שנים...)


בהצלחה!

יום ראשון, 6 בספטמבר 2015

20 שנה


שבת בצהריים לפני שבוע,
שומעים ברדיו את גבי שושן "להשתטות לפעמים"



רז: "הי, זה השיר חתונה שלכם!"
יוגב: "נכון,
רגע, שבוע הבא יום הנישואין שלנו"
אני: ,וואלה?"
(כזו אני, מקמצת במילים...)
אור: "תזכירו לי מתי התחתנתם?"
יוגב: "5.9.95"

לא עוברת חצי שניה

יוגב: "בא'נה, זה 20 שנה!"
אני: "די!"
(ממשיכה לקמץ...
וגם לא מסוגלת לעשות חישובים כאלה בראש...)

אז בשבוע האחרון,
ישבתי בהחבא,
מציירת ורוקמת מתנה


ושבת בבוקר היא היתה
מוכנה ועטופה.


איך עובר הזמן כשנהנים אה?
שבוע טוב שיהיה לנו!