לפני שבועיים שפכתי את שקית שאריות הבדים (הקטנות) שלי על השולחן
וחשבתי עם אור מה להכין מהן.
החלטנו על משחק זיכרון, אבל שונה: יש 12 זוגות וכל בן זוג הוא ההפך מבן הזוג שלו.
מסובך? לא כל-כך..
גזרנו מין ינשופונים קטנים:
כל זוג ינשופים תפור משני בדים שונים:
בד 1 - גוף
בד 2- עיניים ורגליים
והבדים מתחלפים בין בני הזוג
ואז...נתפס לי הגב.
לא מהתפיסות הקטנות והמציקות אלא אחת גדולה ורעה במיוחד
(גם הכירופרקט שלי הכין אותי לשבועיים עד שישה קשים..)
קצרה היריעה / דלה השפה לנסות ולתאר את שלל התנוחות שבהן
שכבתי השבוע,
אבל, בגלל שהינשופים קטנים, יכולתי לתפור אותם ביד בשכיבה!
אחרי שבוע, כשכבר הצלחתי לשבת, גזרתי ג'ינס ישן
לרקע האחורי (כדי שהיו זהים)
ותפרתי לינשופונים
כדי לשחק במשחק, צריך קודם כל,
להכיר את הזוגות:
מה המשותף להם - העיניים ומראה הבדים
מה שונה בהם - הבדים הפוכים בין בני הזוג
ועכשיו נבדוק לאיזה גיל זה מתאים..
אני אמשיך לעשות תרגילי שחרור
(ד"כ, יוגב מבשל מצויין)
שבוע רגוע לכולנו.