טעימה קטנה מליסבון

חזרנו מליסבון, פורטוגל.

אני קוראת לטיול הזה "נסיעה מבולגנת":

לא תיכננו לטוס, 

אבל רז התקשר שהוא לוקח רגילה ו"אולי נטוס?"

אז חיפשתי מקום קרוב ולא קר מידי.

מצאתי את פורטוגל.

שבוע לפני הטיסה אור יצאה למסע ישראלי וגם יוגב לא היה בבית.

בחמישי רז הודיע שלא יוכל לקחת חופש,

בשישי אחה"צ יוגב חזר הביתה מותש,

בשבת בלילה אור חזרה מהמסע,

בחצות עשינו לה כביסות

ובארבע בבוקר קמנו לטיסה.

בקיצור, הגענו לליסבון בהרכב חסר, באפיסת כוחות...

ובלי תוכנית מוגדרת.

(הנוף ממרפסת הדירה)

גרנו בדירה קטנה וחמודה 

מעל כיכר מרטים מוניז,

(ליתר דיוק 142 מדרגות מעליה...)

(המרפסת)

וזה הרחוב הורוד שגרנו בו.

הגענו לעיר למזג אויר סוער.

היה קר וגשום כל הזמן,

אבל זה לא הפריע להבין 

כמה היא מקסימה,

קירות הבתים
 שמצופים אריחי קרמיקה,

המדרכות

הגרפיטי בכל מקום,

הבתים המתקלפים,

(הביובים)

האוכל הנהדר

(מצאנו מקום קטן שמכין המבורגרים מעולים

בלחמניות אדומות ושחורות.

אור מוסרת שגם ההמבורגר הצמחוני היה מעולה)

והמאפים!

כל העיר מלאה במאפיות מעולות

(הקינוח המסורתי של פורטוגל,

פסטל דה נאטה,

מאפה קטנטן מבצק עלים ממולא בקרם פטיסייר,

חם ומתוק, מתוק)

מבחינתי זו עיר של ניגודים,

 רחובות קטנים וצרים

עם כיכרות ענקיות,

העליות והירידות...

(עושים המון כושר בליסבון)

פסלים ואנדרטאות מפוארים

לצד הבתים המתקלפים.

(אוהבים ורוד בליסבון)

(ואחרי הגשם הוא עוד יותר משגע...)

בקיצור, התאהבתי,

אני אצטרך לחזור לשם שוב

(במזג אויר יותר ידידותי...)