מציאות וחלום

 אורלי שלחה לי הודעה

והאמת,

אין לי מה לכתוב

(אני יותר טובה בלרקום...)

אז יש את החלום

ואת המציאות

(דלת ביפו)

ועכשיו 

קשה לחלום 

(דלת בעכו)

וצריך, בכוח,

למצוא סיבות 

לחייך.

שבוע שקט
לכולנו.

Happy Blogging ותובנות חדשות

 כולם מדברים על אסקפיזם. 

גם אני חוויתי אסקפיזם משובח השבוע,

אבל בלהט הארועים מסביב
הייתי צריכה יומיים כדי שזה ישקע, יחלחל 

 ואצליח לנסח לעצמי את כל מה ששמעתי.

ביום חמישי השתתפתי בארוע Happy Blogging ,

יום עיון לבלוגריות לייף סטייל שיזמה איריס פוגל בן חמו.

אני מודה, אני לא רואה את עצמי כבלוגרית לייף סטייל,

כי הבלוג שלי הוא יותר מקום של תיעוד החיים שלי,

 אבל את הארועים של איריס אני אוהבת.

 איריס היא מין כוח טבע כזה, מלאה ברעיונות שגם מיישמת אותם, ובגדול! 

(לא יודעת מתי היא מספיקה לישון, אם בכלל...)

הארועים שלה מושקעים, מפנקים, מעניינים ותמיד יוצאים מהם עם תובנות חדשות.

אני לא מכירה אישית אף אחת מהבלוגריות

אבל עוקבת אחריהן כבר הרבה זמן, ומאוד מעריכה את העשיה שלהן.

 ליונית צוק תמיד נעים להקשיב, היא מדברת בשקט, עם חיוך גדול

ותמיד, אבל תמיד, יש מה ללמוד ולקחת הביתה מכל הרצאה שלה.

שיח בלוגריות מובילות עם 

קרן שביט (טוב ויפה), האשה שאין חלום שהוא גדול מידי בשבילה, 

איילת לנדאו (Lula) שרואה, מרגישה, ויודעת לספר על זה בצורה כל כך יפה,

ואפרת ליכטנשטט (אז מה את עושה כל היום), 

הו, אפרת ליכטנשטט, האשה והאגדה.

הכתיבה שלה היא מופת לדיוק, ריכוז ותמציתיות. 

אין מילה מיותרת ואין מילה חסרה,

 כל טקסט שלה מושלם, כנ"ל הצילומים.

כשגיליתי את הבלוג שלה הוא פגע לי בבטן הרכה.

לא הבנתי איך תפסו לי את השם הזה,

זה היה צריך להיות השם של הבלוג שלי. 

אני שומעת את השאלה הזאת כבר שנים,

 (לאנשים לא נמאס, לי כן...)

וכשאני עונה, "אני רוקמת...

(הרמת גבה)

..על נייר"

(כבר יש נקע בגבות...)

אז כמו שיונית צוק אמרה,

למצוא את היהלום, את התשוקה למה שהכי אוהבים

וקרן שביט חידדה את זה בשיא הפשטות:

לעשות את מה שנעים לי,

אז אני מסכמת ואומרת:

אני רוקמת על נייר,

זה מה שאני עושה רוב שעות היום,

 רוקמת. על נייר.

תודה 

 איריס!

ממשיכים...

אין ברירה,

ממשיכים,

יוצאים מהבית
רק לדברים חשובים,
(הסעות לחזרות
מופע סוף השנה
של הסטודיו לריקוד..)

בבית בעיקר רוקמת,
(אלו כנראה
יהיו פנקסים קטנים)

ואופה,
(עוגיות שוקולדצ'יפס
עם הפתעת אוראו)
לסיום הבחינות של רזי

ודאימונד?
(כשהוא לא מיירט טילים
מול הטלוויזיה)
הוא בעיקר נח..

שבוע שקט
לכולנו!

חופש גדול

אנחנו כבר בעיצומו
של החופש הגדול

חלקנו בנופש
מוחלט..

וחלקנו ממשיכים לעבוד,
הכנתי ברכות "קופצות"
לבני-דודים,
(זה פשוט, קל, וילדים מתים על זה!)

דאימונד מקבל
המון תשומת לב
(נראה לי שהרבה יותר
ממה שהוא באמת רוצה..)

ואני חייבת להגיד
שיש לי אחלה
השגים במונדיאל..

שבוע טוב
לכולנו!

תערוכת סופ"ש במרכז לאמנויות

ביקרתי היום בתערוכת סופ"ש
של חוג הקרמיקה לילדים
במרכז לאמנויות ברעננה.
(אור השתתפה בחוג הזה לפני כמה שנים
ומאז אני מקפידה לבקר בתערוכות
כי העבודות פשוט נהדרות!)
את החוג מעבירה כוכבית בן עזרא-גולדנברג
(חברה טובה)

צילמתי לכם כמה תמונות
להתרשמות,

כחלק מעבודה קבוצתית
של דיוקן עצמי,
כל ילד הכין
פורטרט של עצמו

ומקרוב

עוד עבודה קבוצתית
של חבורת חיילים

תהליך נגיסת תפוח,
שלב אחרי שלב

רובוטים
בשלל גדלים, צורות
וצבעים

מכשפות
(עם לק על הציפורניים..)

וכאלה
שהשקיעו יותר בלבוש..

פרחים

רובוטים
של קבוצת הצעירים

ופילפילים
בקרקס

וזה רק חלק קטן מהעבודות.
מומלץ מאוד!

אחרון חביב - מלון מיוחד בבאלי

 (מבטיחה, פוסט אחרון על באלי)
 לסיום רציתי לספר לכם
על מלון אחד, מיוחד באי.
נתחיל מזה שבבאלי יש מלונות נהדרים
(אנחנו היינו בשלושה)
ואחד מהם הוא מלון
 Kajane Yangloni,
מלון שבנוי באמצע שדות אורז.

המלון נמצא בעיר אובוד Ubud.

(בעיר יש ל-Kajane שני מלונות, 

Kajane Mua ממש במרכז העיר, על הרחוב הראשי, מאוד נוח,

ו-Kajane Yangloni שבו גרנו, נמצא בקצה העיר,

10 דקות נסיעה מהמרכז)

בגלל שהמלון בנוי על שדות אורז,
כל בקתה בנויה על עמודים
 (בגלל המים..)

ובמים יש
מלא דגים

לבקתות מובילים
שבילים צרים
בין השדות

הבקתות
 פשוטות ונעימות,

וחדרי האמבטיה
נהדרים!

הארוחות מוגשות בביקתות
ואוכלים אותן במרפסת
(אפשר גם במסעדה של המלון
אבל יותר יפה מול השדה..)

זה הלובי
של המלון

מאוד יפה
ומאוורר..

ויש גם
 בריכה

ממליצה בחום!
מלון נהדר ומיוחד
עם צוות עובדים
מקסים וחייכני!

זהו, אין ברירה,
חוזרים לשיגרה..

באלי אורז

 (לא יכולתי להתאפק
עם הכותרת..)

טרסות האורז בבאלי
הן יפיפיות

מחזור גידול האורז הוא:
הצפה, שתילה, איסוף וייבוש.

מציפים את השדות במים,
שותלים שתילי אורז קטנים
(שגודלו קודם בחממות)

קוצרים
(בידיים, הכל בידיים..)
את הצמחים,

אוספים וקושרים
לאלומות 

אוספים את האלומות

מהשדות

(אוספות, ליתר דיוק)

(בכל זאת יש להן צוואר יותר חזק..)

 

מניחים לייבוש

חובטים באלומות
כדי שגרגירי האורז
יפלו מהצמח

מסננים

ופורסים
לייבוש בשמש.

בתאבון!