Happy Blogging ותובנות חדשות

 כולם מדברים על אסקפיזם. 

גם אני חוויתי אסקפיזם משובח השבוע,

אבל בלהט הארועים מסביב
הייתי צריכה יומיים כדי שזה ישקע, יחלחל 

 ואצליח לנסח לעצמי את כל מה ששמעתי.

ביום חמישי השתתפתי בארוע Happy Blogging ,

יום עיון לבלוגריות לייף סטייל שיזמה איריס פוגל בן חמו.

אני מודה, אני לא רואה את עצמי כבלוגרית לייף סטייל,

כי הבלוג שלי הוא יותר מקום של תיעוד החיים שלי,

 אבל את הארועים של איריס אני אוהבת.

 איריס היא מין כוח טבע כזה, מלאה ברעיונות שגם מיישמת אותם, ובגדול! 

(לא יודעת מתי היא מספיקה לישון, אם בכלל...)

הארועים שלה מושקעים, מפנקים, מעניינים ותמיד יוצאים מהם עם תובנות חדשות.

אני לא מכירה אישית אף אחת מהבלוגריות

אבל עוקבת אחריהן כבר הרבה זמן, ומאוד מעריכה את העשיה שלהן.

 ליונית צוק תמיד נעים להקשיב, היא מדברת בשקט, עם חיוך גדול

ותמיד, אבל תמיד, יש מה ללמוד ולקחת הביתה מכל הרצאה שלה.

שיח בלוגריות מובילות עם 

קרן שביט (טוב ויפה), האשה שאין חלום שהוא גדול מידי בשבילה, 

איילת לנדאו (Lula) שרואה, מרגישה, ויודעת לספר על זה בצורה כל כך יפה,

ואפרת ליכטנשטט (אז מה את עושה כל היום), 

הו, אפרת ליכטנשטט, האשה והאגדה.

הכתיבה שלה היא מופת לדיוק, ריכוז ותמציתיות. 

אין מילה מיותרת ואין מילה חסרה,

 כל טקסט שלה מושלם, כנ"ל הצילומים.

כשגיליתי את הבלוג שלה הוא פגע לי בבטן הרכה.

לא הבנתי איך תפסו לי את השם הזה,

זה היה צריך להיות השם של הבלוג שלי. 

אני שומעת את השאלה הזאת כבר שנים,

 (לאנשים לא נמאס, לי כן...)

וכשאני עונה, "אני רוקמת...

(הרמת גבה)

..על נייר"

(כבר יש נקע בגבות...)

אז כמו שיונית צוק אמרה,

למצוא את היהלום, את התשוקה למה שהכי אוהבים

וקרן שביט חידדה את זה בשיא הפשטות:

לעשות את מה שנעים לי,

אז אני מסכמת ואומרת:

אני רוקמת על נייר,

זה מה שאני עושה רוב שעות היום,

 רוקמת. על נייר.

תודה 

 איריס!