מלטה בכחול וירוק

הים סביב האיים,
בגווני הכחול והטורקיז שלו,
מדהים ביופיו.
אבל גם בתוך הערים,
הצבעים האלה ממש לא חסרים.

בשעות הראשונות שלי באי,
מלטה בילבלה אותי.
המראות והבתים מזכירים את עכו ויפו
והשפה שלהם נשמעת כמו ערבוב מוזר בין איטלקית לערבית
(הם מסבירים שזו שפה המשלבת איטלקית עם שפה שמית)
אבל זו מדינה נוצרית.

(המדונה והילד בכניסה)

יש מקומות שעל הדלת כתוב
גם Welcome
 וגם- Marhaba (מרחבא)

בזכות הכיבוש הבריטי,
אנגלית נחשבת כשפה רישמית במלטה
(לצד המלטזית)
וכולם לומדים אותה מגיל הגן.

(הצצתי לתוך בית קפה)

במלטה נוהגים כמו באנגליה,
בצד שמאל של הכביש.

(לדעתי אלה הידיות
 הכי פופולריות במלטה)

נשאר לכם עוד כוח?

מחר פוסט אחרון (מבטיחה!)
על מערות בים.

מלטה בגווני צהוב

עיר הבירה של מלטה היא ולטה Valletta,
עיר קטנטנה וצפופה
(1 ק"מ אורך ו-600 מטר רוחב)

עם רחובות צרים,
מלאה בעליות וירידות
וטונות של קסם.

מבט מהנמל של ולטה
ל"שלושת הערים".
אלו ערים מבוצרות שנבנו מזרחית לה
(עם נמל ליאכטות מפוארות ביותר)

ברגע הראשון ולטה הזכירה לי את ליסבון,
עיר ישנה עם בתים מתקלפים,
סמטאות צרות, המון מדרגות...

אבל היא שונה לגמרי,
קטנה, צבעונית ונקיה מאוד!

(המדונה והילד
על קיר מתקלף)

בשנים האחרונות אוניות קרוז
החלו לעגון בנמל ולטה.
הן יותר גדולות מכל העיר...
(ומעניין מה קורה כשכל התיירים
יורדים מהן לבקר בעיר הקטנטנה)

וזה מה שמגלים כששטים בין שני נמלים,
מנוף ג'ירף קטן בין כל המנופים הגדולים.

(ישו בכבודו ובעצמו
בכניסה לבית)

נמל ולטה לפנות ערב.

מחזיקים מעמד?
מחר נראה את מלטה
בגווני כחול וירוק...