טיול קטן באוסטריה

חזרנו מטיול ספונטני באלפים האוסטרים.
(האמת שלא תיכננו לטוס הקיץ,
אבל כשאור הודיעה
 שהיא מוכנה לטפס על הרים,
 יוגב מיד הזמין כרטיסים...)

נחתנו במינכן, אספנו רכב,
ונסענו לאוסטריה
ולמזג אויר מושלם.

זה הנוף בעמק
שליווה אותנו כל השבוע,
שדות שבהם פזורים המון צריפים קטנים,
לאיחסון העשב/חציר שקוצרים.

גרנו ב-St.Anton.
עיירת סקי קטנה
שבקיץ פחות מתויירת
והיא נקודת מוצא מצויינת
לטיולים בהרים
(לא מזיזים את המכונית מהחניה במלון)

לאגם הזה למשל הגענו באוטובוס
(ופה אנחנו מחכות שיחזיר אותנו לעיירה)
(ואפשר להגיע אליו גם ברגל ממרכז העיירה)

פעם ראשונה שניתקלתי בתמרור כזה,
כנראה שיש מי שמתבלבל בין הכביש למסלולי הסקי...

ההפתעה הכי גדולה היתה האופניים,
מסתבר שאפשר לשכור אופני הרים חשמליות!
כדי שיזוזו חייבים לדווש כל הזמן
(חוץ מבירידות...)
וזה כיף גדול לטפס איתם את ההרים
(הירידות יותר מפחידות, אותי לפחות)

(וזה מה שמוצאים
 כשעושים פיפי בטבע...)

(אפרופו פיפי,
מכסה ביוב אוסטרי)

(גן הילדים בעיירה)

האזור מלא ברכבלים לסקי.
בקיץ עולים איתם לנקודות תצפית
ואפשר לעשות טיול רגלי עד למטה, לעמק.

(לתצפית הזו למשל לקחנו שלושה רכבלים)

בפסגה הזו פגשנו עדר כבשים
 שבאמת חיות על הקצה...

לעיירה Stubaital הגענו אחרי פארק חבלים מאתגר.
(כאן אפשר לשכור מצנחי רחיפה,
גם ראינו התרסקות קלה בנחיתה
וגם דרכתי בתוך חרא של פרה,
מין יום שכזה)

ישבנו ב-Herr Klaus
מסעדה אמריקאית מצויינת
עם צ'יפס בטטה מעולה!

(עוד מכסה ביוב)

יום אחד גם עברנו את הגבול לאיטליה,
ופגשנו את אגם Reschen שנוצר בעקבות סכר.
המגדל הזה שייך לאחד הכפריים האיטלקים שפונו
והוצפו לבניית הסכר.

חזרנו לאלפים האוסטרים,
לעוד אגמים,

הרים,

ופטריות רעילות
מהאגדות.

תם ונשלם
ואנחנו כבר בדיכאון מהראשון לספטמבר...
תהיו חזקים!