סדנת רקמה ואופטימיות זהירה

יום שישי התחיל
 באופטימיות זהירה,
דיבורים על הפסקת אש...
ואני נסעתי צפונה,
חזרתי לבית היפה מול המפרץ
להעביר סדנת מחברות רקומות.

והן רקמו
כל כך יפה

והשעות עברו,
היה נעים וטעים

ושקט
ואופטימי...

(ובסוף הסדנא
נתתי להן מתנות קטנות
כי היה כל-כך כיף
לפגוש אותן שוב)

ואז באוטו,
בדרך חזרה הביתה,
שמעתי את החדשות.

הגעתי הביתה,
התיישבתי וציירתי

ובערב
רקמתי

 מנסה
לא לוותר
 על האופטימיות
הזהירה.

מי שרוצה מוזמן להדפיס
את זה מכאן.