ספונטנית? אני?

הכל התחיל ביום רביעי לפני שבוע וחצי,

גיסתי בניו יורק ילדה תאומים.

ביום חמישי, אדווה, גיסתי בארץ, הודיעה
שבשישי בלילה היא טסה לברית.

אז בשישי בבוקר התיישבתי להכין
מתנות לתינוק ולתינוקת החדשים.

הכנתי נעלי בית
(כמו פה)

ואלבומים קטנים
והתכוונתי לנסוע להפגש עם אדווה
ולתת לה את המתנות.

א ב ל
 בצהריים יוגב פתאום אמר "אולי גם אנחנו נטוס לניו יורק?"
ואני אפילו לא עניתי
כי זה נשמע לי כל-כך מופרך
שיוגב יכול לצאת לשבוע מהעבודה בלי תיכנון מוקדם.
א ב ל
הוא היה רציני
ואני ישר התחלתי לעבוד על נשימות
והודעתי שנוסעים עם הילדים
(כי אני יכולה להיות ספונטנית רק כשהילדים איתי..)
וכשהם חזרו מבי"ס הם מאוד התלהבו
א ב ל
הודיעו שזה לא מתאים להם:
יש לימודים ובחנים והגשות,
טיסה ארוכה עם קונקשיין בדרך,
הג'ט לג,
וכל זה בשביל כמה ימים,
לא מספיק אטרקטיבי.
אז טיגנתי 4 ק"ג שניצלים
ושתי מכונות כביסה (הפעלתי, לא טיגנתי..)
(תוך כדי שיחה עם אורלי, המרגיע הלאומי)
וב-11 בלילה ארזתי מזוודה וברור ששכחתי מלא דברים
(לא נורא, נעשה השלמות בניו יורק...)
ונסענו לשדה התעופה.
אתמול נחתנו חזרה בארץ.