ערב ראש השנה

אני מודה, הסמיכות של סיום החופש הגדול,

 תחילת שנת הלימודים וראש השנה 

תפסה אותי לגמרי לא מאורגנת לחג.

לא קניתי מספיק אוכל (חשבתי שביום שישי הסופר פתוח),

לא תכננתי את התפריט לחג מספיק טוב 

והכל נעשה ברגע האחרון.

בקיצור מבולבלת.

ובנוסף, יום לפני החג, אורלי הזכירה לי שב-5 לספטמבר

יום הנישואים ה-18 שלי.

אז אתמול, כשיוגב השלים שעות שינה והסירים על האש,

הכנתי לו מתנה ליום הנישואים.

בערב, רגע לפני שהאורחים מגיעים, 

יוגב שאל: "מה, אין קניידלך?"

אני: "קניידלך זה לפסח לא?"

ואז גם הבחנתי שבזמן שאני רוקמת בהחבא,

בני הבית השתלטו על הסיר מרק והשאירו ממנו חצי

(לפחות אני מסתכלת על חצי הסיר המלא...)

ישר התקשרתי לאורלי לשאול אותה על דיני קניידלך בחגים

אבל היא היתה במקלחת ויוחאי בעלה

(שהוא בכלל לא מהעדה של הקניידלך)

לא הבין את גודל המצוקה.

ואז, בשיא הלחץ, כשהאורחים אוטוטו בדלת, 

היתה לי הארה:

ברור שעושים קניידלך,

 הם יעלו את מפלס המרק בקעריות

ואף אחד לא ישים לב שיש מעט מרק!

ובא לציון גואל!

החג עבר בששון ושמחה, אף אחד לא נשאר רעב

ואפילו כתבנו משאלות/החלטות לשנה החדשה,

הכנסנו לבקבוק וסגרנו אותו בשעווה עד לשנה הבאה.

והיום בבוקר חיכתה ליוגב 

מתנה ליום הנישואים.

הצלחתי!

חג שמח!