חזרנו משבועיים טיול סתיו
באזור ניו אינגלנד.
נחתנו בבוסטון,
(מינוס מזוודה אחת שנעלמה בדרך...)
(מינוס מזוודה אחת שנעלמה בדרך...)
אספנו את אור שהגיעה מלוס אנג'לס
(והיתה מוכנה לטייל עם ההורים שלה שבועיים!...)
והתחלנו לנסוע לכיוון ניו המפשייר
בתקווה לראות סתיו צבעוני.
זה התחיל עם עץ אדום אחד
בצד הדרך,
זה התחיל עם עץ אדום אחד
בצד הדרך,
המשיך בכתום וצהוב
לאורך כבישים צדדיים
לאורך כבישים צדדיים
ועצירה ראשונה ליד אגמון קטנטן,
שפגשנו לצד הדרך
(וכמעט פיספסנו כי לא היה איפה לעצור...)
(וכמעט פיספסנו כי לא היה איפה לעצור...)
עוד עצירת חובה
לצילום "בחוף שלנו".
לצילום "בחוף שלנו".
כל פעם שטיילנו בניו המפשייר
רז ויוגב הצטלמו
באותה הנקודה באגם הזה.
הפעם הראשונה היתה ב-1999
כשרז היה בן שנתיים וקצת.
אז הם האכילו ברווזים.
פעם שניה ב-2006,
שלישית ב-2014
ועכשיו רק את החוף הסתווי
כי הוא בצבא...
רז ויוגב הצטלמו
באותה הנקודה באגם הזה.
הפעם הראשונה היתה ב-1999
כשרז היה בן שנתיים וקצת.
אז הם האכילו ברווזים.
פעם שניה ב-2006,
שלישית ב-2014
ועכשיו רק את החוף הסתווי
כי הוא בצבא...
טיפסנו לתצפית על האזור
כדי לראות את הצבעים של העצים.
כדי לראות את הצבעים של העצים.
(וכן מביך, אבל למעלה בתצפית
תפסו אתנו מסתכלות על סרטונים בטלפון
ופחות על הנוף...)
תפסו אתנו מסתכלות על סרטונים בטלפון
ופחות על הנוף...)
עוד הר, עוד טיפוס,
עוד תצפית מרהיבה.
עוד תצפית מרהיבה.
נכון שכבר טיילנו פה בסתיו
ותמיד התפעלנו מהצבעים של העלים,
אבל אני חושבת שהפעם
הגענו ממש לשיא העונה.
הנוף היה פשוט מרהיב.
בין הטיולים והטיפוסים
גם הספקנו לעשות
שלוש מכונות כביסה
בארבעה ימים שהיינו בבקתה...
(ככה זה כשחסרה מזוודה...)
גם הספקנו לעשות
שלוש מכונות כביסה
בארבעה ימים שהיינו בבקתה...
(ככה זה כשחסרה מזוודה...)
שקיעה אחרונה מהמרפסת בניו המפשייר,
מחר ממשיכים לסתיו במיין.
