מלטה באדום

מלטה צבעונית.
הדבר הראשון שתפס לי את העין היו הצבעים של המרפסות,
אדום, כחול, ירוק, טורקיז, צהוב.
בלי ששמתי לב חילקתי את התמונות
לפי הצבעוניות שלהן.

אז אחרי הכחול של הים בפוסט מאתמול,
הגעתי לתמונות "האדומות".

מלטה היא מדינה נוצרית,
בהרבה כניסות לבתים
רואים את הפסלים הקטנטנים של המדונה והילד.

המרפסות היפיפיות
בכל הבתים.

בית שמשקיף
על הנמל של ולטה Valletta
(עיר הבירה של מלטה)

מלטה מלאה בחנויות
לידיות של דלתות.
(רוב הידיות שראיתי על הדלתות היו בצורת דגים)

ואפילו סירה אדומה
מצאתי פתאום...

מחר פוסט צבעוני במיוחד
על כפר דייגים...

מלטה - טיול באי גוזו Gozo

חזרתי משלושה ימים במלטה.
שלושה ימים במזג אויר מושלם
(הפוגה בגשמים למזלנו הרב)
באי קטנטן ויפיפה.

ישר משדה התעופה
הגעתי למזח כדי לשוט לאי גוזו (Gozo)
(האי השני בגודלו באריכפלג של מלטה)

שטנו בתוך לגונה כחולה יפיפיה,

עלינו לאי,
ויצאנו עם ג'יפונים קטנים
לסייר בו.

(מסתבר שגם סנפלינג
אפשר לעשות פה)

הים כחול כחול
והנוף מושלם.

בהמשך קו החוף
הגענו לבריכות מלח בנות 350 שנה.

(חלקן טבעיות וחלקן פחות)

בצינור שואבים מים מהים וממלאים אותן,
אחרי שהמים מתאדים מהבריכות,
אוספים את המלח.

וגם קיבלתי שקית מלח מתנה.
(המילה מלח במלטזית היא MELH כמו בערבית.
השפה שלהם היא הכלאה בין איטלקית וערבית)

בקיצור,
חזרתי מאוהבת לגמרי במלטה.
הסתובבתי בה רק שלושה ימים
אבל עם תמונות לשלושה חודשים...
 כנראה שהשבוע יעלו עוד פוסטים מהטיול,
ואתם כמובן מוזמנים לעקוב!
שיהיה שבוע טוב!

סיבוב סביב שוק הכרמל

פוסט עם הרבה תמונות

ומעט מילים.

בשישי האחרון מצאתי את עצמי בשוק הכרמל.

לא חוויה נחשקת מבחינתי...

מעדיפה אותו בכל יום אחר,

רק לא בשישי.

(האמת שהכל צבעוני, שמח וטעים

רק צפוף לי מידי)

למזלי, האנשים שהיו איתי,

הסתובבו ברחובות הצדדים של השוק.

פחות צפוף ויותר מעניין.

במהלך השיטוטים פגשתי את

 "אמברו" -

גלריה לעיצוב ואומנות אתיופית,

עם עבודות יד יפיפיות.

הכתובת של הגלריה,

מל"ן 31 ת"א

שלט בדרך מהים

קצת מלחיץ...

דלת צדדית

בית הצדפים הידוע

מצאנו חבר...

מול האוטו בחניה

 סיבוב מוצלח סה"כ.

שבוע טוב!

טיול קטן בשוויץ

חזרתי משבוע בשוויץ.
קפצנו לחופש קטנטן,
 במזג אוויר סתווי ומושלם
בכפר גרינדלוואלד (Grindelwald).

שכרנו בבית ממש במרכז הכפר,
לכל מקום הלכנו ברגל,
והאוטו לא זז שבוע.

(צילום מהסלון להרים)

ביום הראשון
 מתרגלים לצלצול הפעמונים של הפרות...
הן מסתובבות בכל מקום,
עם פעמונים ענקיים,
והצלצולים לא נגמרים (בערב הכל משתתק)
מבטיחה לכם שמהיום השני כבר לא שומעים אותם.

הטיול הראשון שעשינו
היה לאגמים שעל הר פירסט (First)

כבר שאלו אותי אם זו גלויה,
אז לא,
זה צילום עם רחפן
(והתמונות שלו באמת מדהימות)

(וזו ההוכחה,
אנחנו על הספסל,
יוגב מתפעל אותו ואני מסתכלת...)

הכפר יושב בעמק בין ההרים
ובכל מקום רועות פרות,

כבשים, עיזים
ואפילו ראינו חווה של אלפקות!

המסעדות בכפר לא עשו לי את זה
(לאכול פונדו נראה לי נורא...)
אז כל ערב בישלנו בבית.

(עם הקינוח לא היתה בעיה,
ביום הראשון הצטיידתי ברגוסות בסופר המקומי...)

אחרי יומיים של טיולים בהרים
היו לי התכווצויות שרירים ברגליים
וכבר לא הייתי כשירה להליכות.

אז שכרנו אופני הרים חשמליות
וטיפסנו איתן את ההרים
(טיפוס של 1000 מטר אבל מי סופר...)

(אפשר למלא מים לשתיה
 בנחלים או פה)

גם השלכת הגיע לגרינדלוואלד.

מסתבר שבכל יום רביעי
 יש שוק איכרים באמצע הכפר.

יום אחרון,
התחלנו לחזור לכיוון ציריך,

(בית קפה נחמד באינטרלקן)

השוקולטה הכי שווה בציריך
בקונדיטוריית שובר (Conditorei Schober)

(ופתאום הופיעה ברקע
האשה באדום עם הכובע המעוצב!)

אני בארץ.
שבוע טוב שיהיה לנו!