בשני בבוקר יצאנו לטיול,
בלי תוכנית מסודרת,
מוקפים בהרים מושלגים, שמש חזקה,
ודרך יפיפיה.
פשוט נסענו ועצרנו איפה שהתחשק לנו.
רצינו לפגוש את העיירות המקומיות.
בלי תוכנית מסודרת,
מוקפים בהרים מושלגים, שמש חזקה,
ודרך יפיפיה.
פשוט נסענו ועצרנו איפה שהתחשק לנו.
רצינו לפגוש את העיירות המקומיות.
העיירות הקטנות האלה נוסדו
בסביבות 1860,
ע"י כורים שהגיעו לחפש זהב באזור.
(בהרים מסביב אפשר לראות את שרידי המכרות)
כשהסתיים תור הזהב של קולרדו,
חלק מהעיירות הפכו לערי רפאים
וחלקן קיימות עד היום,
שיא העונה בהן הוא הקיץ,
הן מתמלאות בנופשים שבאים
לראפטינג, טיולים רגליים
ובעיקר רכיבה על אופני שטח.
(בתקופה הזו,
היינו לגמרי לבד)
ב-Salida עצרנו לצהריים
במסעדה מקסימה,
היינו לגמרי לבד)
ב-Salida עצרנו לצהריים
במסעדה מקסימה,
טיילנו בחנויות
(קניתי גרביים)
והמשכנו הלאה בהרים,
עד לעיירה הבאה.
בערב הגענו ל-Ouray
ששוכנת בערוץ בין ההרים,
כבר לא היתה שמש
והעיירה איך לומר, לא היתה נראית להיט גדול...
וצריך היה למצוא מקום לישון.
הבניין הזה לא נראה מרשים במיוחד
אבל יוגב החליט לבדוק את המלון שבו.
נכנסנו דרך הדלתות האלה
ל-Beaumont Hotel
וגילינו מלון קטן ומקסים,
המלון הראשון שנבנה בעיירה,
ב-1886 למחפשי הזהב.
(ובקבלה נמצאת הכספת המקורית
לשמירת הזהב שמצאו..)
ב-2010 המלון עבר שיפוץ ושיחזור גדול
והפך למלון וספא.
החדרים מקסימים,
אפשר לבחור בין החדר שהנשיא רוזוולט ישן בו,
הנשיא הובר או אופרה וונפרי...
(אנחנו בחרנו בסוויטת Dove...)
וליד המלון, במרתף אבנים,
יש מסעדה איטלקית טובה!
(ישבנו בפינה, ליד המנורה...)
היה יום נפלא,
מחר בבוקר נמשיך לטייל...
