יום ראשון, 18 במרץ 2018

חג אביב שמח!

לכבוד החג
רקמתי פוסטר קטן,
שאם תרצו אותו גם,
תוכלו 
ולהדפיס!


את המסגרת הזו 
מצאתי בזארה הום בליסבון,
היא שכבה בפינה של הסיילים בארבע יורו
ורק חיכתה לי...


אז ציירתי משהו קטן
לרקום בשבילה.


מבחינתי,
לרקום על בד זה תהליך ספונטני ומשחרר,
כי לכל דוגמא ראשונית אפשר
 להוסיף, לשנות לפרום וכו'

(ברקמה על נייר הכל צריך להיות מחושב ומדויק
לפני שמתחילים לרקום, כי צריך לחורר את הנייר
בדיוק לפי הדוגמא)

אז תוך כדי עבודה
הוספתי לרקמה הקטנה עוד כמה דברים,


ומן הסתם נסחפתי קצת,
כי לא כולה נכנסה בסוף למסגרת...


ולסיום,
אבל הכי חשוב,
תינוק חדש נוסף למשפחה המורחבת שלנו,
אז רקמתי לו ברכה.
מזל טוב גדול לטום, להורים
ולכל שבט לנגליב!


נ.ב.
חתול אחד שמסרב להתחיל את היום,
ולתת לי לפרוש כיסוי על המיטה...


שיהיה שבוע טוב!

יום חמישי, 8 במרץ 2018

טיול מהאגדות בסינטרה פורטוגל

באחד הימים שכרנו רכב
ונסענו לבקר בסינטרה Sintra,
עיירה מקסימה לשיטוט,
מוקפת ארמונות וגנים.




בזכות מזג האויר החורפי,
הטיול שלנו הפך למסע בארץ האגדות.


אפילו את ארמון הפנה הצבעוני
Palacio de Pena
אי אפשר היה לראות בגלל
הענן שירד עליו.


הוא נגלה אלינו
רק כשהגענו לשעריו,


מכושף ומפחיד
בערפל הכבד.










בדרך למטה


פגשנו גם סוס מהאגדות...


היה לנו יום
גשום וקסום
במיוחד.


יום ראשון, 4 במרץ 2018

טעימה קטנה מליסבון

חזרנו מליסבון, פורטוגל.
אני קוראת לטיול הזה "נסיעה מבולגנת":
לא תיכננו לטוס, 
אבל רז התקשר שהוא לוקח רגילה ו"אולי נטוס?"
אז חיפשתי מקום קרוב ולא קר מידי.
מצאתי את פורטוגל.
שבוע לפני הטיסה אור יצאה למסע ישראלי וגם יוגב לא היה בבית.
בחמישי רז הודיע שלא יוכל לקחת חופש,
בשישי אחה"צ יוגב חזר הביתה מותש,
בשבת בלילה אור חזרה מהמסע,
בחצות עשינו לה כביסות
ובארבע בבוקר קמנו לטיסה.
בקיצור, הגענו לליסבון בהרכב חסר, באפיסת כוחות...
ובלי תוכנית מוגדרת.

(הנוף ממרפסת הדירה)


גרנו בדירה קטנה וחמודה 
מעל כיכר מרטים מוניז,
(ליתר דיוק 142 מדרגות מעליה...)

(המרפסת)


וזה הרחוב הורוד שגרנו בו.


הגענו לעיר למזג אויר סוער.
היה קר וגשום כל הזמן,
אבל זה לא הפריע להבין 
כמה היא מקסימה,



קירות הבתים
 שמצופים אריחי קרמיקה,


המדרכות






הגרפיטי בכל מקום,


הבתים המתקלפים,


(הביובים)





האוכל הנהדר

(מצאנו מקום קטן שמכין המבורגרים מעולים
בלחמניות אדומות ושחורות.
אור מוסרת שגם ההמבורגר הצמחוני היה מעולה)


והמאפים!
כל העיר מלאה במאפיות מעולות

(הקינוח המסורתי של פורטוגל,
פסטל דה נאטה,
מאפה קטנטן מבצק עלים ממולא בקרם פטיסייר,
חם ומתוק, מתוק)






מבחינתי זו עיר של ניגודים,
 רחובות קטנים וצרים
עם כיכרות ענקיות,
העליות והירידות...
(עושים המון כושר בליסבון)
פסלים ואנדרטאות מפוארים
לצד הבתים המתקלפים.




(אוהבים ורוד בליסבון)


(ואחרי הגשם הוא עוד יותר משגע...)






בקיצור, התאהבתי,
אני אצטרך לחזור לשם שוב
(במזג אויר יותר ידידותי...)