יום שני, 24 בדצמבר 2018

אופיר אהובתנו

אור ואופיר נפגשו בגיל ארבע
ומאז לא נפרדו.
אור עברה כמה בתי ספר - אופיר למדה בבי"ס השכונתי,
אור רקדה - אפיר היתה בחוגים אחרים,
כל אחת הסתובבה במעגלים חברתיים שונים,
אבל תמיד היו להן אחת את השניה.

(ולא פחות חשוב מזה,
אור זכתה להיות ילדה מספר 5 במשפחה של אופיר,
שהיא לגמרי המשפחה השניה שלה)

ולפני שבוע אופיר חגגה יומולדת 18!!!


אור בחרה תמונה שלהן,
מהמסע לפולין בחודש שעבר.
ציירנו, רקמנו בסגולים
(הצבע האהוב על אופיר)
 ומיסגרנו.


וגם נזכרנו שלבת המצווה של אופיר 
תפרנו שמיכה טלאים עם תמונות שלה


וליומולדת 11 


(וגם שהמצלמות בטלפונים 
 היו אז הרבה פחות טובות...)




מזל טוב ענק אופירי המהממת!
אוהבים אותך הכי בעולם!!!


יום ראשון, 2 בדצמבר 2018

חנוכיה בדקה ה-90...

נכון,
פישלתי השנה.
רק אתמול קלטתי 
שהיום נר ראשון...

מזל שנשאר לי קצת חימר
(Do&Dry)

הכנתי עלים קטנים,
הטבעתי בהם חור עם נר
והנחתי ליבוש.


היום בצהריים,
(כשהם כבר יבשים)
צבעתי אותם בגוונים ירוקים,
ויש לי חנוכיה חדשה
להיום בערב!


וחנוכיות קצת יותר מושקעות
משנה שעברה
(שלידן, חייבים להודות,
חנוכיית העלים הזו די עלובה...)




גם הן עשויות 
מאותו החימר.




מקווה להשתפר בשנה הבאה...
והעיקר שיהיה חג שמח!!!

יום שישי, 23 בנובמבר 2018

המערות הכחולות במלטה

זהו, פוסט אחרון!

שלושה ימים טיילתי במלטה,
וכל יום מצאתי את עצמי על סירה אחרת...


הפעם שטנו לסיור במערה הכחולה
The Blue Grotto


(ובעוד מערות שמסתתרות
בין הצוקים)




המקום יפיפה,
וכשהמים נסוגים אפשר לראות
את שכבות הסלע הצבעוניות שמסתתרות מתחת.




ואפילו פגשנו שחיין אחד!
(או כמו שהמלטזים אומרים על אנשים
שנכנסים לים בחורף:
"הם בטח סקנדינבים",
ואני יכולה להגיד:"זו בטח אחותי"...)






חזרנו יבשים,


גם לתיק שלום...


תם ונישלם.
ולמי שהגיע איתי עד לפה - תודה רבה!
מקווה שנהניתם!
שתהיה שבת שלום!

יום חמישי, 22 בנובמבר 2018

מלטה בכחול וירוק

הים סביב האיים,
בגווני הכחול והטורקיז שלו,
מדהים ביופיו.
אבל גם בתוך הערים,
הצבעים האלה ממש לא חסרים.






בשעות הראשונות שלי באי,
מלטה בילבלה אותי.
המראות והבתים מזכירים את עכו ויפו
והשפה שלהם נשמעת כמו ערבוב מוזר בין איטלקית לערבית
(הם מסבירים שזו שפה המשלבת איטלקית עם שפה שמית)
אבל זו מדינה נוצרית.

(המדונה והילד בכניסה)


יש מקומות שעל הדלת כתוב
גם Welcome
 וגם- Marhaba (מרחבא)


בזכות הכיבוש הבריטי,
אנגלית נחשבת כשפה רישמית במלטה
(לצד המלטזית)
וכולם לומדים אותה מגיל הגן.




(הצצתי לתוך בית קפה)




במלטה נוהגים כמו באנגליה,
בצד שמאל של הכביש.












(לדעתי אלה הידיות
 הכי פופולריות במלטה)








נשאר לכם עוד כוח?


מחר פוסט אחרון (מבטיחה!)
על מערות בים.

יום רביעי, 21 בנובמבר 2018

מלטה בגווני צהוב

עיר הבירה של מלטה היא ולטה Valletta,
עיר קטנטנה וצפופה
(1 ק"מ אורך ו-600 מטר רוחב)
עם רחובות צרים,
מלאה בעליות וירידות
וטונות של קסם.


מבט מהנמל של ולטה
ל"שלושת הערים".
אלו ערים מבוצרות שנבנו מזרחית לה
(עם נמל ליאכטות מפוארות ביותר)


ברגע הראשון ולטה הזכירה לי את ליסבון,
עיר ישנה עם בתים מתקלפים,
סמטאות צרות, המון מדרגות...


אבל היא שונה לגמרי,
קטנה, צבעונית ונקיה מאוד!

(המדונה והילד
על קיר מתקלף)












בשנים האחרונות אוניות קרוז
החלו לעגון בנמל ולטה.
הן יותר גדולות מכל העיר...
(ומעניין מה קורה כשכל התיירים
יורדים מהן לבקר בעיר הקטנטנה)






וזה מה שמגלים כששטים בין שני נמלים,
מנוף ג'ירף קטן בין כל המנופים הגדולים.


(ישו בכבודו ובעצמו
בכניסה לבית)




נמל ולטה לפנות ערב.


מחזיקים מעמד?
מחר נראה את מלטה
בגווני כחול וירוק...