יום ראשון, 25 ביוני 2017

תערוכת סופ"ש בחוג לקרמיקה

מודה, 
מכל תערוכות סוף השנה,
זו התערוכה האהובה עלי ביותר:
תערוכת חוג הקרמיקה לילדים,
במרכז לאומנויות ברעננה.

נתחיל בפרויקט הבולים
(מסתבר שהיו ילדים שלא ידעו מה זה בול...)
כל בול הוא פורטרט עצמי


והמחיר הוא הגיל של הילד/ה


פופקורן  ע נ ק  !
כל ילד הכין גרגיר תירס סגור
וגרגיר שהפך לפופקורן


ובין מיכלי הענק
מתחבאת כוכבית בן עזרא גולדנברג,
המורה הגאה!


בית יולדות לרובוטים,
פרויקט מורכב ומתמשך
ויחד עם זאת,
 משגע ושמח במיוחד.




בבטן של כל רובוט גדול
נמצא רובוט תינוק קטן.



דוכן גלידות



תראו את הפרטים של העגבניות
בפיצה הזו.


הינשופים


שהם בעצם מתלים לחדר,
למדליות, מפתחות וכל מה שבא.


הצלחות היפיפיות,


עבודת תבליט
וצביעה במכחולים דקיקים.


ואחרונים חביבים,
"דפים" מצויירים
ממחברת קרמיקה.


ואת זה אני מספרת רק לכם,
בספטמבר כוכבית חוזרת מפגרת הקיץ,
וממשיכה את קבוצות הקרמיקה שלה ברעננה ונתניה.
הקבוצות מתמלאות מהר
(כי ילדים פשוט לא עוזבים...)
ובכל זאת, שווה לכם לנסות לשריין מקומות כבר בקיץ!
(שלא תגידו שלא אמרתי לכם...)

כוכבית - 052-3509671

ואם בא לכם להציץ
על תערוכות משנים קודמות:
כאן וכאן

יום חמישי, 22 ביוני 2017

המון בלאן


בדיוק לפני 5 שנים
רז ויוגב עשו את ה-TMB -
Tour de Mount Blanc
(מסלול רגלי מעגלי, באורך 170 ק"מ,
שעובר במעברי ההרים של המון בלאן
ובעיקר כולל טיפוסים קשים ונוף מדהים...)


מהמסע שלהם יש לנו ספר צילומים מכובד (וכבד) ביותר (240 עמודים...)
ועכשיו הגעתי אני,
לראות בלייב את הנופים וההרים.


בקיצור,
עשיתי טיול שורשים בעיירות ובנופים שהם עברו
(אבל ברכב...)




ההפתעה הגדולה
היתה הפריחה.


 כמות פרחי הבר שצומחים בכל מקום,
בעמק ועל ההרים
פשוט מדהימה
(ויש גם מלא פרפרים)






וכמובן שלא פסחנו על טיולים רגליים
(בכל זאת אני עם יוגב...)

בבוקר האחרון התחלנו לטפס על איזה הר פורח
(יוגב מוביל ואני מתנשפת מאחור)

(תמונה על העמק ממדרון ההר)


באמצע הדרך הצטרפה אלינו היידי,
עז הרים חמודה שאימצה אותנו.




הגענו לעננים!


ומי חיכתה לנו בין העננים?
היידי!


המשכנו ללכת לאורך הפלגים

(תגבירו את הקול לסרטון הזה)


עד שהגענו לאגם
(שבעצם מחובר לעוד שני אגמים)

(שם כבר הרשו לי לעשות הפסקת אוכל)


רק שם, בפסגה,
יוגב גילה לי שטיפסנו את אחד השלבים של TMB...

התחלנו לרדת מההר,
(היידי החליטה שהיא נשארת למעלה,
בין העננים)


הירידה כללה כמה סולמות ויתדות בסלע...
אבל היי...
עשיתי קטע מה-TMB!

(הסימון של מסלולי TMBׂ)

בערב דיברנו עם רזי,
כשאני טיפסתי על ההר
הוא עשה 50 ק"מ ניווט + טיפס את המוחרקה + טיפס את החרמון...
(מזכירה לעצמי שפרופורציות זה דבר חשוב...)

תם ונשלם.


סופ"ש נעים לכולנו!


יום שלישי, 20 ביוני 2017

הדרך לאלפים

 בשני בבוקר עזבנו את ליון
לכיוון האלפים.


בדרך עצרנו לצהריים
בעיירה אנסי Annecy.


 עיירה יפה שתעלות מים חוצות אותה
ובהן משייטים ברווזים
ואפילו משפחת ברבורים עם אפרוחים.


(בין בתים מתקלפים)






לאנסי אגם יפיפה
(אומרים שהוא האגם הנקי ביותר באירופה)


ולידו פגשנו
קונצרט של תלמידי תיכון.



(עם האוכל הצרפתי פחות הסתדרתי...
אבל רעיון יפה להגיש ככה את צמחי התבלין)


(אריה רקום על חולצה
בחלון ראווה)


ואחרי שיטוט בין התעלות,
המשכנו לכיוון ההרים
בתוך פריחה מטורפת,


בדרך פגשנו ה מ ו ן  פרות 
(אי אפשר להתעלם מהן,
לכל אחת תלוי פעמון על הצוואר.
זה מלא צילצולים...)




ולפנות ערב הגענו לשמוני Chamonix.
עיר מטפסי ההרים וכל ספורט אתגרי אחר...


 ולמאפיה,
שתשמש אותנו בימים הקרובים
 (על המדף מאחור,  בשקיות הקטנות,
יש נשיקות בגודל נורמלי.
אלה XXLׂ)


(מכסה ביוב באלפים)


המשך יבוא...

יום ראשון, 18 ביוני 2017

יומיים בליון

שבוע שעבר ביקרתי בצרפת.
התחלתי ביומיים בליון
(הצטרפתי ליוגב שנמצא שם כבר שבוע בכנס)
נחתתי בשישי בערב ישר לארוחה


הטירה נמצאת כ-50 דקות מליון.
הנוף סביבה מזכיר את הנופים של טוסקנה,
אזור כפרי של שדות, כרמים ומטעים.


בעבר היתה הטירה שאטו
ומשנת 2013 היא מלון 5 כוכבים +
מסעדה יוקרתית.


 (גשר הכניסה לטירה,
מעל החפיר)


המקום שמור ומתוחזק נורא יפה
ואפשר לטייל ולהציץ לכל חדרי הטירה
(מזון גורמה ויין פחות עושים לי את זה,
אז הסתובבתי...)


גולת הכותרת לדעתי
אלו מטעי הדובדבנים סביב הטירה,
שכרגע עמוסים בפרי


ובתוכם מתחבאת בריכה
עגולה וגדולה לאורחי המלון.


(ומזל שיש אור עד עשר בלילה
ואפשר לצלם הכל)


למחרת בבוקר (שבת) 
יצאתי לטייל בעיר.
המלון שלנו היה ממש במרכז 
כך שלכל מקום הלכתי ברגל.


 העיר העתיקה
 מלאה מסעדות וחנויות קטנות
ומאוד נעים להסתובב בה.


משם עליתי ברגל לראש הגבעה,
 לבזיליקת נוטרדם הגדולה והיפה,
שממנה אפשר להשקיף על כל העיר.

(מכסה ביוב בדרך לבזיליקה)


(ידית דלת של מסעדה)


ביום ראשון הכל סגור
אז עליתי לגבעה השניה שמשקיפה על העיר,
ופגשתי שוק איכרים צבעוני.




(שבר במדרכה שמילאו בפסיפס)


מסתבר שבלוק אחד ליד המלון
נמצא מוזיאון הטקסטיל שפתוח בראשון.
הספקתי להגיע אליו בסוף היום,
הוא קטן ומאוד יפה אבל אסור לצלם...


בשני בבוקר כבר
 עזבנו את ליון לכיוון האלפים.